אקוורל

אין דואר בארץ ופקסים שותקים. דוממים טלפונים כמנותקים. אני קורא לך, זועק מתוך תרדמה, אני ממתין לאות כמו במלחמה. קולי נבלע בִילָלָת רכבים; מְלא גלים, רועד האוויר. מהגלים נפשי מבקשת: ”קשר... תנו לי קשר!“ אולם היום שוֹנה ביסודו – היום אני יודע: את איפה שהוא פה. אני מביט למעלה וּמוקסם – שמים כאלה לא ראיתי מזמן... כי עם רוח צעירה מהדרום, מיָמים מאושרים שבריחוק מקום את שלחת אלי שמים עדינים כצבעי המים שבציורים. את שלחת לי אגדה שבכל ענניה ורודה. שם צבעים שלווים וחמימים התמזגו לשקיעה וקוסמים. שם עשן לוטפני, כמו אפר, על פני רקע כחול מפוזר. שם כשורה לוהטת אחרונה נשכבת שמש על קַרחי פלומה. כנשיקותיך ענוּגה הרוח שנשבה, כשחפים האותיות שבמילות אהבה. מעל מבוכתם של רחובות טרופים צבעיך השמיימיים מרחפים. שיבואו הלילה שלגים – בי הם לא יצליחו לחסל את שְחקיך הרגוּעים, הֶעָדינים כאקוורל.
מתוך האלבום שְניים (1995) מאת מיכאיל בורזיקין העומד בראש הלהקה טלוויזור תורגם ע''י פסח שתפר
Сайт создан в системе uCoz