מגהמיזנתרופ

לילה לבן כקנה לרקה. כמו נהר בדידותי עמוקה. הקורים העוטפים מבצרי, צינוקֵי יגוני הצרים. סלסולי נערות בלהקתן... מוסיקה זו כה פשוטה. ”מוסיקה זו היא תרכיז רעלים“ רוטן המגהמיזנתרופ שלי. הוא ממזר קנאי, עיקש ללא רחמים. אינו אהוב עלי, אך אִתו אסכים: סוף כל אגדה – בגידה! אנושות שלמה כצואה עֲרוּמָה... אך כיום קיץ והכל שונה: את נהימתך אני שונא. ככולם פה, אני שאנן עכשיו. שתוק לפחות עד בוא הסתיו! בין המגהמיזנתרופ לביני שוב נפערת התהום באביב. אך מאז שרוח חורף נשבה בעולם הזה בינינו אחווה. כרגיל... בַאביב ביני לַמגהמיזנתרופ שוב נפערת התהום הזאת. אך כשרוח החורף נשבה בעולם הזה בינינו אחווה. כרגיל...
מתוך האלבום מגהמיזנתרופ (2004) מאת מיכאיל בורזיקין העומד בראש הלהקה טלוויזור תורגם ע''י פסח שתפר
Сайт создан в системе uCoz