הגיהנום איננו
חדר מיון. חדר מתים.
מבוכי כאב, מעוזים של פחד.
אחד כמוני – למה? ומי צריך אותי?
”תשאר עפר כי ממנו באת...“

גניחות וקולות ליליים נשמעים:
”אל תחשוב על כאב; נוס-לך לשינה“.
ובאשר לשמיים – שותקים הרקיעים:
הם המציאו את המלחמה,
שם המציאו את המלחמה...

כשיבוא הכאב המדאיב באמת –
אהבה, אמונה... דבר לא ישרת.
את כל מה שהיית, את נשמתך ”הנצחית“
יקטול הכאב, יהרוס וישמיד!

אין לי עוד תופת, ואומַר בשמי:
די בעונשיי אשר אני סופר.
כאן – הכוכב לאשמים,
ואין עוד גיהנום אחר,
אין גיהנום אחר!..

עבדי הטבע, משרתי האדמה –
בשליטת הבשר, שבויי העצמות...
מ”גיבורים“ שכמותנו כאב יוציא נשמה.
באומץ לב איני בוטח עוד,
באמיצים איני בוטח עוד!..

אין לי עוד תופת. כך אומַר בשמי:
די בעונשיי אשר אני סופר.
כאן – הכוכב לאשמים,
ואין כלל גיהנום אחר,
אין גיהנום אחר!..



מתוך האלבום ”הדרך להצלחה“ (2001)
מאת מיכאיל בורזיקין העומד בראש הלהקה ”טלוויזור“
תורגם ע''י פסח שתפר